היה היה נסיך יוני יפה תואר ושמו נרקיסוס. כל הנערות אהבו את נרקיסוס,
כי נרקיסוס אהב רק את עצמו.
יום אחד ירד אל האגם לשתות ממימיו. רכן אל המים וראה את בבואתו נשקפת אליו מן המים. נדהם נרקיסוס מיופיו, כי עד אז לא ראה את עצמו ,מה לעשות שאז לא היו מראות? אהבתו לעצמו גברה עוד יותר, עד כי שכח עולם ומלואו. יש אומרים שנשאר שם , לא אכל ורק שתה,
עורו כמש, יופיו נעלם ואז נפל למיים ומת.. ויש אומרים..
שהוא קפץ אל המים כדי לחבק את דמותו, אך אבוי - המים היו עמוקים ונרקיסוס טבע באגם.
ימים רבים חיפשו את נרקיסוס , ואז, במקום שבו עמד על שפת האגם, מצאו פרח יפה כנרקיסוס,עם הכתר שלו, ונקרא שמו נרקיס על שם נרקיסוס הנסיך היפה, וכשמו כן הוא פרח יפיפה ..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה